צמחי מדבר ומשפחת הסלקיים
אוקטובר
גשמי הסתיו המפתיעים הצליחו להוציא את הגנן המדברי מתוך דכאון עמוק שהתחיל באוגוסט עם החום המעיק. והנה החורף כבר כאן והחד-שנתיים נובטים בהמוניהם.
לצמחים החד-שנתיים במדבר יש מנגנונים מורכבים המאפשרים לזרעיהם לשרוד תקופות יובש ארוכות ולא צפויות ולנבוט כשהתנאים אופטימליים לגדול, לפרוח ולהפיץ זרעים.
על כן במדבר 60% ממיני הצמחים הם חד-שנתיים (לעומת אזורים טרופיים בהם אין כלל עונות וכמות המים לא משתנה, שם כמעט אין צמחים חד-שנתיים).
בגינה המדברית שלנו, מרבית הצמחים החד-שנתיים שנובטים הם עשבים לא רצויים ולפיכך יש לעשב אותם. עתה הזמן לעשב את הגינה ולאחר העישוב כדאי לפזר בגינה זרעים של פרחים חד-שנתיים חורפיים כגון פרג, פשתה ותורמוס. אלה גם הימים האחרונים לשתול פקעות.
משפחת הסלקיים Chenopodiaceae
אין מישהו שגר בנגב שלא נתקל יום ביומו בדרך לעבודה, בצעדת בוקר או ברכיכת אופניים בנציג ממשפחת הסלקיים (וכלל אינו יודע שהוא כזה) הצומח בערוצי הנחלים ובצידי הדרכים. בימים אלה אפשר לראות לצדי הכביש שיחים נמוכים עם מעין פריחה בצבע צהוב, קרם, ורוד ואדום.
אך למעשה, זאת לא פריחה , אלו הפירות הצבעוניים של צמחים ממשפחת הסלקיים. אולי השם "סלקי" לא מצלצל מוכר, אבל המינים לרוב כן מוכרים: מלוח, מלחית, יפרוק, וחמדה.
ארבעת מינים אלה יחד עם זוגן השיח, מהווים את מרבית הצמחים במדבר שלנו, הגנן המדברי מהמר ש80% מהצמחיה בנגב משתייכת למשפחת הסלקיים.
מהמלחית החומה: אולי הצמח היחיד שירוק בסוף הקיץ שגדל במקומות ששום צמח אחר אינו מעז להכות שורש, ועד למלוח הקיפח האפור הגדול והמוכר ביותר.
מי מתנדב לבדוק?הצמחים ממשפחת הסלקיים לרוב מאובקים על ידי הרוח, ועל כן אין להם צורך למשוך מאביקים כמו דבורים ופרפרים ע"י פריחה צבעונית ראוותנית, ועל כן פרחיהם קטנים וכלל לא בולטים.
אחדים ממיני הסלקיים הם צמחי מאכל חשובים כמו סלק תרבותי ותרד הגינה. וגם קינואה – הלהיט במדור האוכל הבריא -- הוא סלקי!
