אוג

"מה זה הקור הזה?" ממלמל הגנן לעצמו בצאתו לגינה, מעט אחרי הזריחה, לבחון את פגעי הקור שפקד אותנו בראשית החודש. מבטו נופל על עלי חבלבל שרועים מכוסים בקרום קרח עדין, על צורית קטנה ומצומקת בצבע עגבניה, ועל עלי פיג'ויה במרקם של קורנפלקס. ואז הגנן מפלס דרכו דרך ערימות עלים של רימון, תות ואגס, ונס לביתו החמים, להתנחם ליד זיגוקקטוס שופע פריחה ליד החלון הדרומי.

באמת יש עכשיו קצת תחושה של חורף אמיתי במדבר. 

כשחושבים על האתגרים של הגנן במדבר, חושבים על החום הקיצוני, על היובש, על הקרינה היוקדת, או על הקרקע הדלה. בעיות סביבתיות אלה ניתן לפתור עם השקיה, תוספות לקרקע, הצללה ועוד. מעטים יודעים שאחת הבעיות הקשות ביותר היא הקור החודר לרקמות הצמחים ועצמות הגננים בחורף. 

עצים נהדרים כמו צאלון ופלומריה אולי ישרדו חורף אחד מתון, (ולמרות ההתחממות הגלובלית) בסוף יגיע חורף עם כמה לילות ברצף מתחת לאפס, ואז ניזכר, בעודינו בוחנים את העץ המסכן, שאכן הוא מופיע בקטלוג בקטגוריה "רגיש לקור"...

צמחים נשירים על פי רוב אינם רגישים לקור - על ידי הנשרת העלים, צמחים אלה נכנסים לתרדמה, מורידים את פעילותם וכך יכולים לעמוד בפני טמפרטורות נמוכות. את הצמחים הרגישים יותר לקור, כדאי לשתול בצד הדרומי/מזרחי קרוב לבית, שם הם מוגנים יותר מרוחות ויתחממו מקרינה חוזרת מהקירות. בכל מקרה, יש לדאוג לצמחים לניקוז טוב ולא להשקותם כשהקרקע רטובה.

למרות שרק חגגנו את טו בשבט, זה לא זמן אידיאלי לשתילה בגינה. מומלץ כן לשתול צמחים חשופי שורש כמו ורדים, גפנים ועצי פרי נשירים.

פינת הצמח המדברי:

אוג Rhus 

שיח ירוק-עד עם עלים קטנים המגיע ל2 מטר גובה ורוחב ואף יותר. פריחתו אינה משמעותית. עליו ירוקים ורעננים גם בסוף הקיץ. הוא עמיד לקור וקצב גידולו מהיר. 

אם אינכם רוצים לראות את שכניכם, האוג הוא הפתרון המושלם. הוא צפוף, גדל מהר ואינו זקוק לטיפול מיוחד או להרבה מים. לעומת זאת, מבלי לשים לב הוא יבלע את הצמחים הקטנים לידו,  ועל כן יש לגזומו לעיתים קרובות. 

כדאי לשתול במרחק של 2 מטר משכניו ו1-1.5מ' אם שותלים אוגים כגדר חי. ישנם 2 מינים נפוצים: אוג חרוק (Rhus crenata) הנפוץ יותר, ואוג מכחיל (Rhus glauca) עם עלים יותר גדולים וגלדנים, עם קצב צימוח איטי.