משפחת השיטים
יולי
בימים אלה מתחילים להבשיל הפירות על עצי הפרי ברחבי הגינות. רגע לפני שאתם מכינים את הסלים לקטיף הפירות, כדאי שתארכו לתחרות קשה מבולבולים חצופים ומשאר זחלים רעבים שיקדימו אתכם וינגסו מהפרי הנכסף עוד טרם הבשיל.
ראשון להבשיל בפירות העונה הוא שסק ואחריו לפי סדר הבשלה: תות, משמש, שזיף, אפרסק, נקטרינה, תאנה, תפוח, אגס, רימון וזית. הדרך הטובה ביותר להגן על הפירות היא לעטוף את העץ ברשת צפופה שתגן על הפירות מציפורים גם תמנע מחדירת חרקים מעופפים. ואם בעצי פרי עסקינן, לא כל עצי הפרי מתאימים לאזור הנגב וכל שמדרימים ועולים בגובה, כך תנאי הגידול יותר קשים.
בפתחת ניצנה התנאים יותר טובים לצמחים, בכלל, ולעצים בפרט. הקרקע החולית מאפשרת ניקוז טוב, החורף המתון, וכך תוכלו לגדל מגוון עצי פרי כמו תפוזים ואפילו טרופיים מסוימים. לעומת זאת באזור שדה-בוקר התנאים יותר קשים, והבחירה מצטמצמת.
פינת הצמח המדברי
שיטה Acacia
שיטה היא סוג של צמח מתת-משפחת השיטיים ((Mimosaceae ששייכת לסדרת הקטניות. בסוג כ1300 מינים, למרות שהיום יש חלוקה ל5 תת סוגים (הגנים הבוטניים KEW באנגליה אינם מקבלים את המיון החדש.
כנראה הם לא רוצים להתחיל לשנות את כל השלטים של שמות השיטים...). ניתן למצוא שיטים ברוב האזורים החמים על כדור הארץ, כאשר רוב המינים נמצאים באוסטרליה.
לשיטים תפרחת עגולה המורכבת מעשרות פרחים קטנטנים בצבע צהוב וקרם. למינים מאפריקה ואמריקה יש עלים מנוצים עם עלעלים קטנים ואלה לרוב קוצניים. לשיטת הקרו (Acacia karoo) בדרום אפריקה יש קוצים באורך 10 ס"מ ויותר והגנן המדברי צריך קסדה בזמן גיזום העץ.
בארץ הקוצים של עצי השיטה צנועים יותר, אך עדין מהווים סכנה לרגליים יחפות ולצמיגים של ג'יפים. השיטים האוסטרליות יותר עדינות – אין להם קוצים ועליהם ארוכים. יש שיטה אחת אוסטרלית לא כל כך סימפטית – שיטה מכחילה - שהיא נחשבת למין הפולש מספר אחד בארץ, ואין כמעט יישוב בנגב, ובכלל בארץ ,בלי יער קטן של שיטה מכחילה.
בארץ 4 מינים: שיטת הנגב, סלילנית, הסוכך ומלבינה. שיטה סלילנית והסוכך גדלים בדרום הנגב, בים - המלח ובערבה ועל כן רגישות לקור. שיטת הנגב מתאימה יותר לגינון. היא, נשירה, מגיעה לגובה של 8מ' גדלה יחסית מהר ויש לה גזע יפה עם קליפה מתקלפת. שיטה נוספת המתאימה לאזורינו היא השיטה המשתלשלת מאוסטרליה, כשמה, יש לה ענפים בוכיים (נופלים) בצבע אפור, והיא ירוקת עד.
