והפעם ניקוז ועדעד קנרי
אפריל
לפעמים הגנן המדברי רוכש תובנות על החיים מהתבוננות בגינה, במיוחד לאחר אירועים מרגשים כמו השיטפון הגדול שאירע ערב פורים השנה.
והתובנה הפעם היא: ניקוז זה אחד הדברים החשובים בחיים - בגינה, בבית ובגוף. נתמקד בתחום הגינה. אם אין שיפועים נכונים במרפסת ובחצר, אז הגשם שירד על גגכם והתנקז דרך המרזב לחצר האחורית, יזרום הישר לפינה הנמוכה בגינה ויצור גב קטן שלאט לאט המים שבו יחלחלו לאדמה ומשם יספגו לטיח שעל הקירות, ליסודות הבית ולשורשי הצמחים.
כמובן ששורשי הצמחים צריכים מים, אך הם זקוקים גם לחמצן. אם שורשי הצמחים יושבים בקרקע לחה לאורך זמן, לא יהיה להם מספיק חמצן והצמח עלול להירקב. זה במיוחד רלוונטי לצמחים מדבריים ובשרניים, שבניגוד לצמחים טרופיים ושוכני ביצות, חייבים ניקוז מצוין.
אם הקקטוס הקטן והחמוד שלכם לא שרד בעציץ, רוב הסיכויים שהוא ישב הרבה זמן במים ולמרות כל קוציו המאיימים, פשוט טבע. בחולות של מערב הנגב אין בעיה של ניקוז: גרגרי החול הגדולים מאפשרים למים לחלחל עמוק הרחק משורשי הצמח. בגינה עם קרקע חולית, יש להשקות בכמויות קטנות לעיתים קרובות. בקרקע חרסיתית (לס), לעומת זאת, החללים בין הגרגירים קטנים, ומתמלאים במים, הקרקע נעשית רוויה ונוצר נגר במהירות על פני הקרקע וכך השיטפונות מתחילים. על כן, בגינה עם קרקע חרסיתית צריך לחכות ולתת לקרקע להתייבש בין השקיה להשקיה.
בכדי לשפר את הניקוז בקרקע חרסיתית יש לתחח את הקרקע לעומק מרבי ולהוסיף קומפוסט, וכן יש להמנע מהידוק הקרקע על ידי דריכה. לקראת השתילה, במיוחד של עצים, יש להכין בור רחב ככל שניתן, לתחח את הקרקע, ולאחר השתילה להחזיר את הקרקע המאווררת בתוספת קומפוסט מסביב לעץ הצעיר. שתילות טובות ואביב שמח!
פינת הצמח המדברי
עדעד Limonium
בימים אלה בגינות מתחיל לפרוח צמח קטן עם תפרחת גדולה ומרשימה בצבע כחול, זהו העדעד הקנרי. העדעד משתייך למשפחת העפריתיים בה יש 800 מינים ברחבי העולם. לפרחי העדעד עלי גביע צבעוניים, שנשארים על גבי הצמח זמן רב לאחר שעלי הכותרת נושרים, וכך נראה שהפרח פורח חודשים רבים, ומכאן שמו עד עד "חי לעד".
בשל תכונה זו נפוץ העדעד בסידורי פרחים יבשים. בגינות הנוי בארץ ניתן למצוא 3 מינים של עדעד כאשר הקנרי הוא הנפוץ ביותר. זהו צמח רב-שנתי קטן עם תפרחת על גבעול בגובה של כ 40 סנטימטר.
למרות שמו, משך חיי העדעד בגינה לא יותר משלוש שנים. בגינה כדאי לשתול בסמוך אליו צמחים נמוכים שיסתירו את עליו שעל פני הקרקע שכן אלה לעיתים מתייבשים. בנגב יש שני מינים של עדעד בבר.
עדעד המדבר (תכול), צמח חד-שנתי הפורח בצבע תכלת במרס ועדעד מאובק, צמח רב-שנתי, הפורח בוורוד בסוף האביב.