אלה אטלנטית
ספטמבר
זה הזמן שהגנן המדברי נזכר בשלכת המרגשת שחווה לפני שנים רבות בחבל קויובק שבמזרח קנדה. עצי אדר (מייפל), צפצפות, דולבים ומילות בצבעים צהוב, כתום ואדום, משירים את עליהם בסתיו.
תופעת השלכת היא מנגנון שמאפשר לצמחים להתמודד עם קור וקרה ביערות בארצות ממוזגות. הוסרת העלים, כשהימים מתקצרים והלילות קרים, מאפשרת לצמח להיכנס לתרדמת חורף, וכך לחסוך במים ובאנרגיה ולהימנע מקיפאון המים בתאיהם. למה, בעצם, העלים משנים צבע לפני נשירתם? הצבע הירוק בעלים מכיל את הפיגמנט כלורופיל, חומר כימי שמאפשר את תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה). מכיוון שהכלורופיל אינו נחוץ יותר בחורף, הוא נספג חזרה בצמח, העלים מאבדים את צבעם הירוק ונושרים.
בארץ באזורים הגבוהים, כמו בהר הנגב, העצים הבודדים הם לרוב נשירים: אלה אטלנטית וצפצפת הפרת. בגליל הנשירים הם: כליל החורש, מילה סורית , אלון התבור, לבנה רפואי, דולב מזרחי ועוד. העצים שלא מאבדים את עליהם בחורף נקראים "ירוקי-עד" ולרוב אלה מחטניים – אורנים, ברושים, ארזים ועוד.
ישנם גם עצי ירוקי-עד רחבי עלים בארץ – אלון מצוי, חרוב, אדר סורי, קטלב – אלה גדלים באזורים יותר נמוכים שם יש פחות קרה. רוב עצי הפרי הם נשירים – דוגמת משפחת הורדיים (שקד, שזיף, משמש, תפוח ועוד), תאנה, תות. – ההדרים הם ירוקי-עד, אך אלה רגישים לקור. הרבה עצים ירוקי-עד כמו מנגו, אבוקדו, ליצ'י אינם מתאימים לגינון בהר הנגב.
ישנם גם צמחים שדווקא נשירים בקיץ, באזורים כמו שלנו, שלא יורד גשם תקופה ארוכה. דוגמאות לנשירי קיץ במדבר: זוגן, יפרוק וחמדה; ובצפון קידה שעירה.
בגינון יש חשיבות רבה לנשירות העצים, הן מסיבות אסתטיות-עיצוביות, והן מבחינת שמירת האקלים בבית. באם שותלים בגינה באזור מסוים רק עצי פרי נשירים, זה אומר שלפחות 4 חודשים יהיה מראה חורפי "צפוני" בגינה. מבחינת אקלים הבית, כדאי לשתול עצים נשרים בגינה מדרום לבית בכדי לאפשר לשמש לחדור דרך החלונות ולחמם את הבית בחורף.
פינת הצמח המדברי
אלה אטלנטית (Pistacia atlantica)
אלה אטלנטית שייכת למשפחה קטנה, אך מפוארת - משפחת האלתיים, שייכים לה גם מנגו, פיסטוק וקשיו. תפוצתה של האלה בארץ משתרעת מהגליל עד להר הנגב, ובעולם מהרי האטלס (מכאן שמו) בצפון אפריקה עד למרכז אסיה.
בארץ עוד שני מיני אלה: אלת המסטיק ואלה ארץ ישראלית הנפוצים במרכז ובצפון. האלה האטלנטית נשירה, גובה עד 15מ' והקוטר עד 30מ'.
הפרחים אינם משמעותיים והפירות כדורים קטנים אדומים. היא גדלה לאט מאד, כך שבגינה צריך הרבה סבלנות , אז קחו בחשבון שילדיכם או נכדיכם יוכלו לשבת מתחת לצל האלה.
הפיסטוק הוא גם מין של אלה ושמו המדעי "אלת הבטנה" (Pistacia vera). מקור הפיסטוק ממרכז אסיה ובמטעים בישראל הוא מורכב על אלה אטלנטית.
בקיבוץ שדה-בוקר היו מטעים של פיסטוק, אך אלה נזנחו לפני כעשור בשל חוסר כדאיות כלכלית. המטעים הוחלפו בזיתים, למרות שנשארו מספר עצים שעכשיו פרותיהם בשלים.
לראות אלות מרשימות - כדאי לטייל בנחל אלות שבהר הנגב. אחרי הליכה של כמה מאות מטר מהחניון של בורות לוץ בין צמחייה מדברית נמוכה, פתאום מופיעים עצי ענק עתיקים, בני מאות שנים עם גזעים של 2-3 מטר קוטר. אלה האלות האטלנטיות.
